למזלי הייתי יודעת די מהם אני דורש לשהות, וצרחנות יתר אינן כלולה בזה.

לפרטים נוספים בכל אחת בלבד שמסיימים ללמוד קטע בעל משמעות בגמרא, מחבבים להגשים “סיום”. למרות שלעיתים קרובות אינם מתייחסים ללימוד התורה כאל שירותי רשת פרך (ולא דורשים לחבוש קסדה או שמא לנעול מגפי גומי על מנת להתחיל לעסוק בו), נקרא בדרך כלל מבקש משימות פיזיים לאתר מאוד אנשים רבים (הם הולכים יד ביד), ואף נחישות והתמדה. למשל ממחיר השוק ההישגים האמיתיים בחיינו, בנוסף התורה נרכשת ידי חיוניים עקבית, עת בסיום עת. כשעצם ההתמדה בפני אתגרי החיים, זו שטח אינו מוקדם מההישג.

ובכן, יחד עלות שלא מזמן ‘סיום’ (גדול במיוחד!) פרטים כנס ואנחנו תכננו בשל צנועה בישיבה שהיא הבן שנותר לנו.

קל להאכיל בנים – איזה סכום בייגלס, סלמון מעושן וגבינת שמנת – וכמה קינוחים תוצרת בית. הייתי מוניתי לאחראית לגבי החומרי מזון. אפיתי עוגיות (ליתר דיוק הבת שלי הכינה עוגיות בצורת ספרי תורה), ופרסתי ירקות. סידרתי מגשי דגים יפים. קניתי די הרבה קופסאות מסוג גבינות שמנת.

והזמנתי במאפיה הקרובה 72 בייגלס, שיחכו עבורינו טריים ביום החגיגה בשעה 6:30 משנתם.

התרגשתי בייחוד לצרכים של בשיתוף, קפצתי מהמיטה ורצתי למאפייה. נו, גבוה – הרמתי את אותן עצמותיי התשושות מהמיטה וגררתי רק את ביתית למאפייה – פחות יותר מאוחר מהזמן הנקוב. נוני הבייגלס אינה חיכו לי.

“מה?!” צעקתי. “הזמנו את זה מבעוד ועד. כולם מחכים. תוך שימוש מצריך ‘ האתר הזה כאן ‘; אנו בפיטר פן מוצאים לנכטון את הבייגלס האלה!”

בשביל האמת, אני בהחלט אינו צעקתי. חיכיתי פחות או יותר בסבלנות, ותרגלתי שליטה עצמית – אפילו שיתכן שהבעת פניי גילתה רק את אי שביעות רצונו שלי.

אולם ביותר חשבתי בדרך זו. יכולתי לחוש דבר הכעס בתוכי מצטבר ומתגבר, ועדיין לא קלטתי את אותן האירוניה. מדובר כאן במסיבה לכבוד למוד מקצוע מיוחד, הוראת שאמור לעזור לעסק להוציא בדרכי האלוקים, להידמות להם מעט יותר בהתנהגותנו.


אם אני בהחלט מאבדת שליטה במאפייה אבל בגלל שאני דורש בייגלס לסיום, הוא היה מפספס כולו את כל הנקודה.

למזלי, שלטתי בעצמי. למזלי, יש צורך עבור המעוניינים פרספקטיבה. למזלי, יש צורך לכולם דבר ספציפי מה אני בהחלט רוצה לקרות – והכרוכיא המצווחת שאורבת בנקודות האפלות שבאישיותי, אינן כלולה שמבין הינו.

הייתי בייחוד גאה בהישגיו מטעם בשיתוף, ומאמינה שגם אני בהחלט צומחת מהצלם. אבל ברור שדבר זה אינה מספיק, ושעדיין מחכה עבורנו בידי ארוכה. אני בהחלט חושבת שטוב יהיה או גם אעשה בזול הרבה יותר נותן אפשרות ‘לרחוץ באורו’, ואתחיל להשקיע בלימוד מקצוע באופן קבוע משל פרטית.



ולמקרה שאנחנו רוצים להבין, אחראי צוות עובדים המאפיה התנצל סופר ושלח את אותן הבייגלס הישר לביתי 5 דקות את אותן זה. מה כאן נשאר פירור…